שיח פתוח על מיניות נשית בגיל ההתבגרות
אימהות רבות מוצאות את עצמן נבוכות לנוכח השיח על מיניות עם הילדות שלהן ובמיוחד כשמדובר על גיל ההתבגרות. לא נתעכב על השאלה מה הופך את השיח על מיניות נשית בין אימהות לבנות לכל כך טעון, אלא נתמקד בכך שהיעדר פתיחות בנושא האמור, עלול להוביל נערות מתבגרות ובפרט את הבת שלך, למקומות לא חיוביים בכלל.
מיניות נשית מורכבת מהרבה מאוד משתנים ולמרות העובדה שמערכת החינוך מקפידה לספק מידע על מיניות במסגרת הדרכות ושיעורים לחינוך מיני – זה ממש לא מספיק. שיח פתוח על מיניות, או לחלופין התרחקות וניסיון להעלים את המילה מיניות על כלל הקשריה מהשיח המשפחתי, בוודאות ישפיעו על בתך.
כאמא, יש לך תפקיד מכריע בחינוך המיני של הבת שלך והניסיון מלמד שיש קשר ישיר בין המקום והעמדה שתבחרי לנקוט (או שלא) לבין האופן שבו היא תתפוס את המיניות שלה בהווה ובעתיד. בסקירה הבאה נסביר מתי כדאי להתחיל לדבר על מיניות, נדון בחשיבות של פתיחות בינך לבין בתך ונציע דרכי התמודדות עם המחסומים שעומדים בפני כל אמא שרוצה להעניק לביתה המתבגרת כלים ותשובות בנושא מיניות.
מתי כדאי להתחיל לדבר על מיניות?
אימהות לנערות מתבגרות פונות אלינו ושואלות מתי כדאי להתחיל לדבר על מיניות עם הילדות ולראייתנו, התשובה לשאלה היא מוקדם ככל הניתן. זה אומר שברגע הראשון שבו עולות מצד בתך שאלות שקשורות במיניות או שהיא מוצאת עניין במיניות שלה, מה שאגב קורה כבר בגיל שנתיים כשילדות מגלות לראשונה את איבר מינן, כדאי ואף הכרחי להסביר ולתת תשובות. עלייך לנסות לייצר עבורה מרחב בטוח ואמין. מרחב שבו ניתן לשאול שאלות, לשתף, להתייעץ, לשאוב מידע ולקבל הכוונה.
המושג מיניות נשית ובפרט כשמדובר על מיניות נשית בגיל ההתבגרות, כולל בתוכו הרבה שאלות מעבר לסקס, אמצעי מניעה, מחלות מין והריון וביניהן שאלות בנוגע לנוגע לזהות מינית, מחזור ושינויים ביולוגיים. כמו כן, מיניות נשית קשורה גם לדימוי גוף – מה הילדות שלנו רואות בטלוויזיה וברשתות החברתיות על מין, האם הן צופות בפורנו, ממה מושפעת תפיסת היופי שלהן, איך מתמודדים עם הפער בין מה שמוצג בתקשורת למה שיש במציאות ועוד.
נחדד ונאמר שאצל נערות רבות בגיל ההתבגרות חלה התרחקות מהאם. לא תמיד הילדה שלך היא זאת שתפנה אלייך במטרה לפתוח את השיח על המיניות ויכול מאוד להיות שהיא תעדיף לדבר עם בני גילה. הסיבות לכך עשויות להיות בושה, פחד להיתפס בעיניי מבוגרים כמינית בגיל צעיר מידי, חשש שמא לא יבינו אותי כי אמא מבוגרת, חשש שמא ישפטו אותי או יפגעו בי, רתיעה מהתגובה של האבא וכך הלאה.
עם זאת ועל אף האמור לעיל, חשוב מאוד לדבר על מיניות עם הילדות, כבר מגיל צעיר. מסקר שנערך בקרב מתבגרות בישראל עולה ש-85% מהנערות העידו שהיו שמחות אילו יכלו לדבר עם הוריהם ובפרט עם האימהות בפתיחות על נושא המיניות, אך למרבה הצער, השיתופיות הזו לא אפשרית עבורן. בין אם כי מדובר בנושא מושתק בבית ובין אם כי הן פשוט לא מצליחות לגשת אל הנושא ולהיות אלו שיוזמות את השיחה.
החשיבות של פתיחות בין האם לבת
אנו בחכמת נשים מאמינות ויודעות ששיח פתוח על מיניות נשית בגיל ההתבגרות הוא משהו שאסור להורים לוותר עליו ונוכחות לראות שוב ושוב את ההשלכות הבעייתיות על נערות ומבוגרות שגדלו בבתים שבהם נושא המיניות היה טאבו. משום מה השיח על מיניות נשית בגיל ההתבגרות בין אימהות לבנותיהן, במידה וקיים כזה, הוא מאוד מצומצם ומוגבל.
אימהות שכן בוחרות לדבר על מיניות, לרוב מסבירות לבנותיהן בצורה קרה מה צריך לעשות כדי לא להתלכלך בזמן מחזור, כמה חשוב לשמור על הבתולים, מה לעשות כדי לא להידבק במחלות מין, כיצד לא להיכנס להריון וכך הלאה. במילים אחרות, השיח על מיניות מתקיים בעיקר בהקשרים שליליים של טומאה, צניעות והרתעה מפני גברים, הטרדות מיניות וניצול מיני.
אין ספק שחשוב להסביר, להזהיר ולתת לילדות שלנו כלים שילמדו אותן מתי לומר 'לא' ויאפשרו להן לשמור על גופן ונפשן, אך חשוב להבין שמלבד ההפחדות הללו, הנערות מוכרחות לקבל מידע נוסף וכלים שיאפשרו להן לראות את מיניותן גם באור חיובי. נערות בגיל ההתבגרות מלאות הורמונים, הן חוות מצבי רוח קיצוניים ומתמודדות מול כמות אדירה של שאלות על החיים, על עצמן ועל המיניות שלהן. כאמא שרוצה את הכי טוב בשביל הבת שלה, אסור להשאיר אותה לבד עם כל התהיות ועדיף שאת תהיי מקור האינפורמציה שלה, כדי שלא תלך לשאוב אותה ממקומות אחרים, פחות אמינים ופחות בטוחים.
במקום לספק רק הסבר פרקטי על איך לא מתלכלכים בזמן מחזור, כדאי לדבר על מה זה אומר מחזור ועל ההתחדשות והחיות שהוא מכניס לתוכנו. במקום לדבר רק על מחלות מין ואמצעי מניעה, מומלץ לדבר גם על ההנאה שקיימת בסקס ועל החשיבות של מוכנות רגשית. במקום לאסור את הצפייה בפורנו, לשפוט ולכעוס, רצוי להסביר לנערות שמה שהן רואות בסרטים זו ממש לא המציאות ומדובר בהטעיה מכוונת שגורמת גם לנערות וגם לנערים לעיוות של האינטימיות. במקום לומר 'אל תתלבשי ככה', 'אל תלכי לשם', 'אל תהיי עם ההוא' – עדיף לדבר בגובה העיניים ולמצוא את האיזון בין שיח שמספק הסברים ביולוגיים לרגשיים. שיח קשוב, מחזק ומכיל.
מוכרחים להוציא את "השד" מהארון!
גיל ההתבגרות אצל נערות (וגם אצל נערים) זו תקופה מורכבת ומלאת קונפליקטים. מדובר בשנים של גילוי עצמי, התעוררות מינית וסקרנות וככל שהילדה שלך תקבל בבית יותר תמיכה, כך ייטב. על אף הידיעה ששיח פתוח על מיניות נשית הוא חשוב, הרבה מאוד אימהות נוטות להתייחס למיניות של בנותיהן כשד בארון. בין אם מתוך פחד מההתבגרות של הילדה, בין אם כי זה החינוך שהן קיבלו בבית והן מעבירות אותו הלאה ובין אם כי הן פשוט לא יודעות איך להנחות את בנותיהן אל עבר מיניות בריאה ומאושרת.
לא יודעת ו/או לא מסוגלת לתת תשובות על הכל? תקני לה ספרים בנושא, תלכי איתה לייעוץ אצל רופאת נשים, תדברי עם מטפלת או במילים אחרות, תעשי שיעורי בית ובכל אופן, תהיי שם בשבילה ואל תפני לה עורף, גם אם זה דורש ממך מאמץ מיוחד.
ההשלכות של אטימות בבית בנושא מיניות יכולות לגרום לנערות למצוקה וחוסר יכולת להתמודד עם השינויים והציפיות החברתיות ובמיוחד, עם השאיפה להתאים את עצמן לאידיאל היופי ולהיות "סקסיות" וזורמות, כדי לא חלילה להיתפס בעיניי נערים ו/או בעיניי החברות שלהן כלא "מגניבות". המצוקה יכולה לבוא לידי ביטוי בהפרעות אכילה, הרס עצמי, כניסה למערכת יחסים אלימה, דיכאון ובמקרים קיצוניים אף בנטיות אובדניות וניסיון להוציא אותן לפועל.
ד"ר ענת גור מסבירה שהחוכמה היא לתמוך, אבל גם להבין איפה עובר הגבול שלך כאמא, שזה אומר על מה את מרגישה בנוח לדבר ועל מה לא. מובן שפתיחות בנושא מיניות איננה אמורה לכלול גם שיחות על חיי המין שלך ומובן גם הקושי לפתח שיחה על מיניות בכלל עם נערה מתבגרת, נערה שעד לפני רגע הייתה ה"בייבי" של הבית. אבל ויש פה אבל גדול – הבת שלך כבר לא תינוקת ואם את לא תהווי עבורה מרחב בטוח ומוגן, אף אחד אחר לא יוכל למלא את מקומך וחבל.