אכילה רגשית והדרך להפסיק לאכול את הלב
זה קורה לכולנו מעת לעת ובמיוחד ברגעי מצוקה בחיים. המקרר הופך להיות החבר הכי טוב שלך ואת מנסה להטביע את יגונך בעזרת מתוקים ופחמימות. אלו כמובן לא באמת עוזרים לפתור את הבעיה וברוב המקרים, רק מעמיקים את השבר. אכילה שמטרתה איננה להשביע רעב, אלא כדי לפצות על רגשות שליליים ולצורך נחמה רגעית, מכונה בשפה המקצועית אכילה רגשית.
מדובר בתופעה רחבת היקף, שיכולה לפגוע בנו קשות אם היא איננה זוכה לטיפול מתאים. נשים שסובלות מאכילה רגשית נמצאות בסיכון מוגבר לפתח הפרעות אכילה חמורות יותר וביניהן אנורקסיה ובולימיה ובכל המקרים, הסיבות לאכילה הרגשית נעוצות בקשיים רגשיים ונפשיים שאותה אישה מתמודדת עמם.
לא משנה אם האכילה מגיעה במטרה להעלים ולהשכיח רגשות קשים שצפים כמו עצב, דיכאון ובדידות או אם האכילה הרגשית נועדה להסתיר טראומה – היא אף פעם לא באמת העניין עצמו וכמעט תמיד זו תחפושת לבעיה מורכבת יותר. נשים רבות נוטות להאמין שהנזק העיקרי של אכילה רגשית קשור במראה שלהן ובפרט בהשמנת יתר, אבל האמת היא שהנראות החיצונית, ברוב המקרים, היא הדבר האחרון שצריך להדאיג אותך, שכן מתחת לפני השטח הסיבות לאכילה הרגשית, הרבה יותר סבוכות.
בסקירה הבאה נביא לפנייך סימנים שיעזרו לך לזהות האם את ו/או מישהי מחברותייך סובלת מאכילה רגשית, נדון בהשלכות שלה ונציע דרכי התמודדות עם הבעיה. בתקווה שגם את תצליחי להבין מה גורם לך לאכול את המקרר ואת הלב ותוכלי לעבור לאכילה מודעת ומאוזנת. כזו שתגיע כדי לספק רעב בריא ולא על מנת לכסת"ח על הצרות והפחדים שלך.
סימנים לזיהוי אכילה רגשית
קשה לאבחן אכילה רגשית וזאת כיוון שרובנו חוטאות במה שעשוי להיות דומה לאכילה רגשית מידי פעם. כדי לדעת אם את אכן סובלת מאכילה רגשית, חשוב שתעני לעצמך בכנות על השאלות הבאות:
• האם אני חווה רעב פתאומי בשעות לא סדירות?
• האם האוכל מהווה עבורי צ'ופר אחרי יום קשה?
• האם אני אוכלת גם כשאני לא באמת חשה רעב?
• האם אני לא מצליחה לחוות סיפוק אחרי האוכל?
• האם אני מרגישה אשמה וגועל כשאני מסיימת לאכול?
• האם אני מתביישת בכמות האוכל שאני צורכת?
• האם אני עסוקה באובססיות באוכל ומתי אוכל שוב?
• האם אני משתמשת באוכל ככלי להימנעות מעימותים?
• האם אני מתוסכלת מהיחסים ביני לבין האוכל?
• האם אני מרגישה שאני סובלת מהתמכרות למזון?
• האם אני משתוקקת למזון מסוים ולא שולטת בכמויות?
• האם אני נוטה לאכול רק כשאני נמצאת לבד?
• האם אני חוששת לאכול ליד אנשים אחרים?
• האם אני לפעמים אוכלת בלי לשים לב שאני אוכלת?
• האם אני מסתכלת על האוכל כאויב שלי?
• האם אני מפחדת שלא אצליח לסיים לאכול?
• האם אני מנהלת את חיי סביב דיאטות קיצוניות?
• האם אני מתביישת בגופי ובמראה שלי בגלל האוכל?
היה והתשובה לרוב השאלות שנשאלו היא כן, יתכן שגם את סובלת מאכילה רגשית. נחדד ונסביר שלפני שממהרים לקבוע חד משמעית שמדובר באכילה רגשית מומלץ לפנות לאשת מקצוע ובכלל זאת פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית, תזונאית וכיוצא בזה, כדי לוודא שזהו אכן דפוס קבוע ולא מקרה של מעידות קטנות ולגיטימיות.
ההשלכות של אכילה רגשית
השימוש המוגזם באוכל נועד ברמה הראשונית כדי להרגיע את עצמנו ולאלחש רגשות כמו כעס, ריקנות ותסכול. כשמחטטים בפצעים, לא אחת מגלים שהסיבה לאכילה הרגשית נעוצה בבעיה שקשורה בחוסר ביטחון עצמי, מצבי רוח קיצוניים, לחצים חברתיים, משפחתיים ו/או אישיים. כמו כן, נשים רבות שסובלות מפוסט טראומה בשל התעללות מינית בילדות ובבגרות נוטות לפתח דפוסים של אכילה רגשית וזאת כדי להשביע רעב רגשי ו/או כדי להשיג "שליטה" מחודשת על הגוף שלהן – פגעו בגוף שלי ועכשיו אני אהיה זו שקובעת מה עושים איתו.
לצד האשמה והתסכול, קיים סיכון בריאותי ומחקרים מראים שאכילה רגשית מגבירה את הסיכוי להיווצרותן של בעיות לב, יתר לחץ דם וסוכרת. נשים שסובלות מאכילה רגשית מתקשות לבצע הפרדה בין הרגשות לבין הצרכים האמיתיים שלהן ומדובר בהתמכרות לכל דבר ועניין. מיותר לציין שהשבעת הרעב הרגשי איננה אלא פלסטר זמני ובנינו, גם לא מי יודע מה יעיל.
טיפים להתמודדות עם הבעיה
הבריחה לאוכל נועדה למלא חסך רגשי והדרך לשים סוף למעגל האכילה הזה היא קודם כל להבין מה גורם לך לבולמוס, כלומר מה המקור הנפשי של הבעיה. רק אחר כך ניתן יהיה לטפל בבעיה מהשורש ולנסות למצוא תחליף בריא שינחם אותך, במקום האוכל.
במסגרת טיפול אישי תוכלי לחקור את העולם הרגשי שלך, ללמוד לקבל בסובלנות ואהבה גם את הרגשות השליליים ולהתחבר לשקט פנימי. כמו כן, במהלך הטיפול עשויים לצוף משקעים ישנים וגם אליהם צריך להפנות את הקשב וזאת על מנת להצליח לרפא את מכאובי העבר ולהניע שינוי חיובי בחיים בכלל ובכל הנוגע לאכילה הרגשית בפרט.
אין סיבה להלקות את עצמך על כל מעידה, אין טעם לשפוט את עצמך בחומרה, אין סיבה להמשיך עם דיאטות קיצוניות שלא עוזרות ובעיקר – אסור בשום פנים ואופן לקבל את המצב כעובדה מוגמרת ו/או להתייאש. ד"ר ענת גור מסבירה ששינוי הרגלים יכול להתרחש רק לאחר טיפול פסיכולוגי מתאים ובירור של הנסיבות שהובילו את האישה לאכילה רגשית.
גם אחרי שמבינים את המניעים לאכילה, המטופלת צריכה להמשיך להשקיע ולעשות עבודה עצמית בבית ובכל אופן, זה תהליך שדורש מחויבות אישית מלאה. אנו במרכז חכמת נשים מאמינות בכוחה של מודעות קשובה ומזמינה גם אותך לברר ממה נובעת האכילה הרגשית ולקבל כלים שיעזרו לך להפסיק לאכול את הלב וליהנות מאכילה חכמה ובריאה.
קריאה נוספת: איך מתמודדים עם הפרעות אכילה אצל בת הזוג שלך?
טיפול.באכילה רגשית