עקרונות יסוד בטיפול בנשים

לפני חצי יובל, בשנת 1978, אישרה החטיבה ליעוץ פסיכולוגי (The division of counseling psychology) של ה- APA שבעה עשר עקרונות יסוד לייעוץ/פסיכותרפיה עם נשים כהצהרת מדיניות רשמית של החטיבה. עקרונות אלה עברו שינויים והתאמות והתפרסמו בשנת 1986 במאמר שכלל גם את הרציונל לכל אחד מהעקרונות ודרכים להטמעתם.

Louise F. Fitzgerald and Roberta Nutt (1986). The Division 17 Principles Concerning the Counseling/Psychotherapy of Women. Rationale and Implementation. The Counseling Psychologist  14; 180

מרכז חוכמת נשים בפרויקט מיוחד: סקירת עקרונות היסוד שהתפרסמו ובחינת ישומם בישראל שנת 2013.

עיקרון I
מטפלים/ות יועצים/ות חייבים/ות לרכוש את הידע ביחס למאפיינים המיוחדים של נשים במיוחד ביחס לסוגיות הביולוגיות, הפסיכולוגיות והחברתיות שמשפיעות על כלל הנשים, כמו גם על קבוצות יחודיות של נשים בחברה בת זמננו.

רציונל ודרכים להטמעה
באופן היסטורי התחום של פסיכולוגיה הומצא והוגדר על ידי גברים והיה בעל אוריינטציה גברית. רוב התיאורטיקנים שפיתחו תיאוריות על ההתנהגות האנושית היו גברים. גם המחקרים שנערכו על מנת לאמת את הנוסחאות התיאורטיות כללו מדגמים של גברים בלבד. עד לשנות ה- 70 של המאה העשרים נשים כמעט ולא נכללו במחקר של מדעי החברה.
בשנים האחרונות יש התפוצצות של מחקר על נשים. למרות זאת לרוב המטפלים חסר הידע הזה. בישראל כיום מעט מאוד סטודנטים לפסיכולוגיה לומדים קורסים על פסיכולוגיה של נשים, פסיכותרפיה עם נשים, וסוגיות ייחודיות בחיי נשים.
הכרות עם גוף הידע הזה היא תנאי הכרחי לעבודה התרפויטית עם נשים. הכרות עם התיאוריות העדכניות מספקת הֵקשר עשיר ומאוזן שבתוכו המטפלים יכולים לתפוש באופן מדוייק יותר את ההתנסויות של המטופלות שלהן/ם.
למרות שהחל מפרויד התיאוריות מצביעות על התפתחות הזהות המגדרית, ועל הבדלים פסיכולוגיים בין גברים ונשים, קיימת התעלמות רחבת היקף בקרב אנשי מקצוע מהבדלים בהתפתחות הזהות המגדרית בין גברים ונשים.
אחת הדוגמאות המרכזיות היא התיאוריות לגבי ההתפתחות המוסרית שנשענו באופן בלעדי על נחקרים גברים. על פי הנוסחאות שפותחו נשים נתפסו כפחות מוסריות, ודרכי החשיבה שלהן תוארו כלא-רציונליות, לא לוגיות ופחות מפותחות מבחינה מוסרית. עבודתה של קרול גיליגן (1982) יצרה את הבסיס לנוסחא חדשה שמתייחסת למימדים של חשיבה מוסרית שמאפיינים באופן מדוייק יותר ושלם יותר את ההתפתחות הפסיכולוגית והמוסרית של נשים.
לנושאים שקשורים לתהליכים ביולוגיים של נשים יש השפעות פזיולוגיות, פסיכולוגיות וחברתיות עצומות. לדוגמא: מחזור חודשי, הריון, לידה ומנופאוזה, כמו גם הפרעות בתהליך הזה כמו: תסמונת קדם ויסתית, בעיות בפיריון, הפלות ולידה שקטה (לידת עובר מת).
גם לסוגיות חברתיות יש חשיבות רבה בהתפתחות הפסיכולוגית של נשים. לסוציאליזציה לתפקידי המגדר המסורתיים יש השפעה רבה על חיי נשים. קיימת חשיבות רבה בהכרת הידע על ההשפעה הרבה שיש לסוציאליזציה הזו על ההתנהגות של נשים.
מטפלים עוסקים בבעיות רגשיות, פסיכולוגיות וחברתיות, כמו גם בסוגיות התפתחותיות שקשורות לחיי היומיום. חלק מהבעיות מאפיינות נשים, יותר מאשר גברים (לדוגמא: הפרעות אכילה, דיכאון, אגורופוביה). נשים מתנסות לעיתים קרובות יותר מגברים בטראומות שקשורות ליחסים כמו לדוגמא אונס, אלימות ביחסים אינטימיים וכדומה. טראומות אלה חושפות נשים לסוג מסוים של פגיעוּת נפשית. זה קריטי עבור מטפלים להכיר את השטחים האלה של פתולוגיה, כמו גם את השטחים של התפתחות נורמלית של ההבדלים בין גברים ונשים – אם הם רוצים לתפקד ביעילות עם מטופלות נשים.
עיקרון מספר אחד דורש שהמטפלים ירכשו את הידע המתפתח ביחס לנשים. ידע זה צריך להיות מועבר במהלך הלימודים וההכשרות בתחומי הטיפול והיעוץ. כמו גם באמצעות סמינרים יחודיים לסוגיות אלה, והטמעת נושאים אלה בתוך קורסים והכשרות קיימים.
בישראל 2013 עדיין כמעט ואין קורסים בנושאים שקשורים להבדלים המגדריים בלימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וייעוץ, כמו גם בבתי הנספר לפסיכותרפיה.

עיקרון II

יועצים/מטפלים צריכים להיות מודעים לכך שההנחות והתפיסות של התיאוריות הפסיכולוגיות הרלבנטיות לפרקטיקה שלהם צריכות להיות מיושמות באופן שונה עבור נשים ועבור גברים. יועצים/מטפלים צריכים להיות מודעים לכך שחלק מהתיאוריות והמודלים בפסיכולוגיה מכתיבים או מגבילים את הפוטנציאל של הנשים המטופלות, או שאינם מתאימים לנשים המטופלות.
התיאוריות בפסיכולוגיה התפתחו ונחקרו באופן כמעט בלעדי ביחס לגברים, ויש להן מעט להציע ביחס לניבוי ולהסברים של התנהגות של נשים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא ההנחה, שברובה מרומזת ולא מפורשת, שמדובר במודל אנדרוצנטרי (androcentric – שרואה את הגבר כמרכז, שמדגיש את נקודת הראות הגברית) של ההתנהגות האנושית. כלומר התיאוריות נבנו כך שהן מנסות להסביר התנהגות אנושית במונחים של התנהגות גברית. בתוך כך קיימות שלוש הנחות שרובן סמויות:

1. ההנחה שההתנהגויות של נשים דומות לאלו של גברים
2. ההנחה שהתנהגויות של נשים שונות (הפוכות) מאלו של גברים (לדוגמא: אקטיביות לעומת פאסיביות, שליטה לעומת כניעה וכדומה)
3. ברוב המקרים קיימת התעלמות מנושא המגדר בתוך התיאוריות.

 
דרכים להטמעת עקרון II

1. גוף הידע הגדול של התיאוריות הפסיכולוגיות נבנה על מודל אנדרוצנטרי שמתבסס על דיעות קדומות גבריות. זה נכון במיוחד לגבי תיאוריות אישיוּת. לכן חיוני לבדוק באופן מתמשך את הבסיסים התיאורטיים שלנו על מנת לזהות הנחות יסוד אנדוצנטריות שהן במקרה הטוב לא מסייעות, וברוב המקרים מזיקות.

מודלים תיאורטיים מסוימים מאפשרים מטבעם צמיחה נשית. אלה בדרך כלל המודלים שמדגישים את השפעת הלמידה החברתית, והם עדיפים על המודלים שמחוייבים לדטרמינזם ביולוגי. בכל מקרה עיקרון II מעודד חשיבה ביקורתית ביחס למודלים הפסיכולוגיים, וניסיון להבין את המשמעות של התיאוריות הקיימות ביחס לנשים, כולל תיאוריות שלא עסקו בעבר בנשים.