* המאמר נכתב על ידי ד"ר ענת גור ומתבסס על ספרה של ד"ר מרי פייפר – להחיות מחדש את אופלייה: כיצד נשמור על העצמיות (selves) של נערות מתבגרות.
יחסי אמהות-בנות הם היחסים המשמעותיים ביותר בחייה של כל אישה. האם היא מודל והיא מהווה את התפקיד המשמעותי והחזק ביותר של כולנו. בגופה צמחנו וממנה למדנו מה זה להיות אישה. התרבות שלנו מציבה יחסי אמהות בנות בקונפליקט בלתי נמנע וחשוב מאוד לעבוד על מערכת יחסים חשובה ומרכזית זו על מנת שלא ליפול למלכודות הרווחות ביחסים אלה.
גיל ההתבגרות הוא אחד הצמתים הקשים ביותר במערכת יחסים זו. בגיל ההתבגרות, דווקא כשהבת זקוקה ביותר לקשר עם האם, קיים סיכון משמעותי של התרחקות, כעס וניכור. התיאוריות של הפסיכולוגיה ההתפתחותית המסורתית מתייחסות לגיל ההתבגרות כגיל שבו עומד במרכז האתגר ההתפתחותי הצורך בספרציה ואינדיבידואציה מההורים. במיוחד מהאם שמסמלת את התלות הילדותית. תיאורטיקניות פמיניסטיות הראו כי מטלות התפתחותיות אלה ששמות במרכז נפרדות ואוטונומיה מתאימות יותר להתפתחות הזהות הגברית ואינן מתאימות לנשים. עבור נשים, המשימות ההתפתחותיות קשורות יותר ביחסים עם אחרים ופחות בנפרדות ואוטונומיה. אולם, עדיין מצופה מבנות מתבגרות לדחות את אימותיהן ואת התלות שהן מייצגות ולהיות עצמאיות ונפרדות.
גיל ההתבגרות עבור בנות בתקופתנו אינו דומה לגיל ההתבגרות עבור בנות בדורות קודמים. הבנות נמצאות בסיכון ובסכנות גדולות ודווקא האם, שהיא ההורה המרכזי שיכול לסייע לבת לצלוח בשלום את משברי גיל ההתבגרות, מורחקת מהיחסים עם הבת – תיאורטית ופרקטית. מאמצי האם לשמור על ביתה נתפסים כהגנת יתר ותלות, כאילו האם מתקשה לסייע לביתה בהיפרדות ובאוטונומיה להם היא זקוקה במעבר מילדות לבגרות.
על מנת שלא להיכנע לערכי התרבות הגבריים ולתיאוריות ההתפתחותיות הפסיכולוגיות שמתבססות על פסיכולוגיה של גברים קיימת חשיבות רבה להבין את חכמת אמהות-בנות שנוסחה על ידי כותבות – נשים – מומחיות בתחומן (פסיכואנליטיקאיות כמו ננסי צ'ודרו, לוס איריגריי, קרול גיליגן וג'סיקה בנג'מין ורופאת הנשים קריסטיאן נורתראפ). במרכז חוכמת נשים ריכזנו עבורך את החכמה הזו ואנו מציעות כלים להתמודדות משותפת עם משברי ואתגרי חכמת אמהות-בנות-מתבגרות. בהמשך הרשימה המשגה של יחסי אמהות בנות מתבגרות ובסופה טיפים לאמהות ולמתבגרות כיצד לצלוח בשלום את סערת גיל ההתבגרות.
יחסי אמהות בנות מתבגרות
יחסי אמהות בנות הם מורכבים, מלאים באהבה, געגועים, צורך בקירבה ובמרחק, בנפרדות ובחיבור. בנות מרגישות גאות באימן, אך בעת ובעונה אחת גם מתביישות בה.
בתרבות המערבית יש ציפיות לא ריאליות מאמהות. הן נתפסות כאחראיות לאושר של ילדיהן ולתחושת הרווחה החברתית והנפשית של המשפחות שלהן. אמהות עוברות אידיאליזציה, או דה אבליואציה. כמו האמהות החורגות באגדות הילדים. לחברה המערבית יש סטנדרט כפול כלפי הורים. יחסים עם האב נתפסים כפרודוקטיביים ומכווני צמיחה והתפתחות, בזמן שהיחסים עם אימא נתפסים כרגרסיביים ותלותיים. משבחים אבות על המעורבות שלהם עם הילדים ומצד שני מבקרים את אמהות על מעורבות יתר. אמהות מרוחקות זוכות לביקורת, אולם אמהות שקרובות מידי נתפסות כחונקות, או מגוננות הגנת יתר.
המסרים הסותרים כלפי האמהות חמורים במיוחד כאשר מדובר בבנות מתבגרות. מצופה מאמהות להגן על הבנות שלהן מהמסרים התרבותיים המזיקים, בו בזמן שהן אמורות לסייע להן להתאים עצמן לנורמות התרבותיות. הן אמורות לעודד את הבנות לצמוח ולהתבגר ובמקביל, לשמור עליהן מלהיפגע. הן צריכות להקדיש עצמן לבנות ובאותה עת, לעודד אותן לעזוב. אמהות אמורות לאהוב את הבנות באופן מוחלט, אך גם לדעת בדיוק מתי להיות מרוחקות רגשית ופיסית.
הבנות מבולבלות בדיוק כמו האמהות על ידי הציפיות התרבותיות. מעודדים מתבגרות להיפרד מהאמהות ולעשות דה אבליואציה ליחסים עימן. מצופה מהן לכבד את האמהות, אולם לא להיות כמוהן. בתרבות שלנו האהבה לאימא שלך מקושרת עם תלותיות, פאסיביות ורגרסיה, בזמן שדחיה של אימא מקושרת עם אידיבידואציה, אקטיביות ועצמאות. ריחוק מהאימא נתפס כצעד חיוני לקראת התפתחות בוגרת.
התבגרות דורשת מבנות מתבגרות לדחות את האישה הקרובה ביותר שאיתה הן מזדהות. בנות עוברות סוציאליזציה לפחד מלהפוך להיות דומות לאימהותיהן. אין עלבון יותר גדול עבור רוב הנשים מאשר לומר "את בדיוק כמו אימא שלך" ועדיין לשנוא את אימא שלך זה כמו לשנוא את עצמך.
בתרבות המערבית המתח בין אמהות ובנות עולה מתוך הניסיון של הבת להפוך לבוגרת, להפוך לאינדבידואל שונה ולא תלוי באימא. בגלל מסרים סותרים בתוך התרבות, הקונפליקט בין אמהות ובנות הינו בלתי נמנע. על מנת שהבת תהיה בעלת "עצמי", בנות חייבות לדחות חלקים של האימהות שלהן. אמהות ובנות צריכות כל הזמן להיאבק במידת הקירבה / מרחק ביניהן – כאשר היחסים יותר מידי קרובים יש חשש להיבלעות, כאשר הם רחוקים מידי יש חשש לנטישה.
המתח הישן בין אמהות ובנות מוחרף בתקופתנו. יחסי אמהות ובנות הופכים לסוערים יותר בתקופתנו. לחכמת נשים מגיעות אמהות ובנות רבות שנאבקות להגדיר את היחסים ביניהן בדרכים חיוביות. חלק מהבעיה היא שאמהות לא מבינות את העולם בו חיות מתבגרות בתקופתנו כי ההתנסות של האמהות הייתה שונה. לדוגמא, רוב האמהות התנסבו בהקנטות, קנטורים ועקיצות בגיל ההתבגרות ביחס לגוף ולמיניות שלהן. הן שומעות את סיפורי הבנות על מה שקורה להן והן חושבות שמדובר באותו הדבר, אולם זה לא אותו הדבר. ההטרדות הן יותר מוחשיות, מרושעות ובלתי פוסקות. זה כבר לא הקנטות, זה הטרדה מינית וזה גורם להרבה מתבגרות לא לרצות ללכת לבית הספר.
אמהות פעמים רבות לא מוכנות לדרך שבה מתנהגות המתבגרות. הבנות יכולות להתחצף אליהן, לכנות אותן בשמות, או להגיד להן לשתוק. האמהות בהלם מזה משום שהן מעולם לא התחצפו לאימותיהן. הבנות יכולות להיות פעילות מינית בגילאים הרבה יותר צעירים. האמהות מתמודדות עם סוגיות מיניות ביחסים בהם יש מחוייבות והן מתקשות להתמודד עם היחסים האקראיים של הבנות. גם האמהות שומרות סודות מהאמהות שלהן, אבל אין להן מושג כמה הסודות של הבנות שלהן שונים משלהן.
רוב האמהות עושות כמיטב יכולתן לגדל בנות בריאות, אולם הן לעיתים קרובות אינן יודעות כיצד לעשות זאת. אמהות רוצות שהבנות יצאו עם בנים, אולם הן מבוהלות מאונס בדייט, מהיריון בגיל ההתבגרות, מאיידס ומחלות מועברות במין נוספות. הן רוצות שהבנות שלהן יהיו עצמאיות, אולם הן ערות למציאות של עד כמה העולם מסוכן עבור נשים. הן רוצות שהבנות ירגישו טוב ביחס להופעה החיצונית שלהן, אולם הן יודעות שהבנות סובלות מבחינה חברתית אם הן לא נתפסות כאטרקטיביות.
בנות נאבקות לאינדיבידואציה, אולם הן גם נזקקות להדרכה ולאהבה של האמהות שלהן. הן מתנגדות להגנה של האם גם כשהן נכנסות למים מסוכנים והן כועסות כאשר האמהות מזהירות אותן מסכנות, למרות שהן יודעות אפילו יותר טוב מהאימא את משמעות הסכנות.
רוב הבנות קרובות לאמהות שלהן כאשר הן צעירות ורובן חוזרות לקירבה זו כאשר הן בוגרות. אולם, מעט נערות מצליחות להישאר קרובות לאימהות בתקופת גיל ההתבגרות. כך קורה שהבנות בתקופה הכי פגיעה שלהן דוחות את העזרה מהאמהות, שהן האדם הקרוב ביותר שהכי מתעניין ורוצה לסייע להן. המאבק בין אמהות ובנות בתקופת גיל ההתבגרות נטוש על המידה הנכונה של קירבה ומרחק.
מה עשוי לסייע לך לצלוח את גיל ההתבגרות שלך בתך?
- עבדי על ההערכה העצמית שלך כאישה – תגובת האם לעוינות ולדחייה של הבת נקבעת על פי ההערכה העצמית שלה כאישה. אימהות שמעריכות את עצמן, ימצאו עצמן יותר מסוגלות לשאת את מאבק הבת לאמנציפציה, לעומת אימהות שהדימוי העצמי שלהן פגוע. כאשר האם לא התמודדה עם קשיים בחיים שלה, הזעם המודחק של האם עלול להשתחרר עקב הכעס של הבת והיא יכולה להגיב בזעם עצום או בדיכאון.
- עבדי על תהליך העלאת מודעות והעצמה עבור עצמך – הספרות המקצועית והניסיון הקליני מראים כי ככל שהאם מרגישה מועצמת יותר, שלמה יותר עם עצמה, מודעת יותר למציאות החברתית המורכבת ששוררת עבור נשים ובנות בתקופתנו, היא תוכל להכיל ביתר הצלחה את האתגרים שגיל ההתבגרות של הבת מציב ליחסים ביניהן ותצליח לסייע לביתה מבלי ליפול למלכודות של עלבון, נסיגה, או פיקוח יתר ומניעת מרחב מהבת המתבגרת.
- זהי את משברי גיל ההתבגרות שלך – גיל ההתבגרות של הבת מעורר באם (באופן בלתי מודע) את הדי גיל ההתבגרות שלה עצמה. פעמים רבות אמהות משליכות באופן לא מודע על בנותיהן קשיים ומשברים שקשורים בסוגיות של גיל ההתבגרות כמו מין ומיניות, אוטונומיה ותלות וכדומה משברים בלתי פתורים של עצמך מגיל ההתבגרות שלך ישפיעו על הקשרים עם ביתך.
- לימדי את מפת הדרכים של מתבגרות בתקופתנו – מתבגרות בתקופתנו חוות התמודדויות לא מוכרות לאמהות שהתבגרו לפני 20-30 שנים. חשוב להבין מה עובר על המתבגרות בתקופתנו ומתוך כך להיות קשובות וערוכות לסייע להן במקום שבו הן נמצאות.
- אל תישארי לבד עם הקשיים האלה – הצטרפי לקבוצת תמיכה חוכמת אמהות בנות וקבלי תמיכה מנשים נוספות שמתמודדות עם אותם קשיים והנחייה מקצועית מומחית לגיל ההתבגרות בקרב בנות.
איזה כלים את יכולה לתת לבת שלך שיעזרו לה לפרוח?
- להתרכז וללמוד להפריד בין מחשבה ובין רגשות.
- לקחת אחריות על חייה.
- ליצור ולשמור על גבולות.
- להתאים מערכות יחסים לערכים.
- ללמוד לנהל כאב.
- להיות פעילה ולנהל לחצים.
- להשתמש באישור עצמי.
- לסייע לאחרים.
- לסייע לה להחזיק באמת שלה, בעצמי האותנטי.
- נערות זקוקות לתחושה חזקה של מקום.
- נערות זקוקות לתחושה חזקה של השתייכות.
- הן צריכות להרגיש מיוחדות ויעילות.
- להרגיש נאהבות על ידי ההורים.
- לשמור על נאמנות משפחתית.
- שיהיו להן מספר קוים אדומים שהן לא יחצו על מנת להיות יפות או פופולריות.
- להתייחס לגוף שלהן כאל משהו פונקציונלי ולא רק דקורטיבי (באמצעות עידוד לספורט ופעילויות יצירתיות).
אנו במרכז חוכמת נשים מציעות לך לקבל ייעוץ פרטני, קבוצתי – סדנאות העצמה לנערות וקבוצות חוכמת אמהות בנות לאמהות) ודיאדי (אם ובת ביחד).