טראומה והשלכותיה על בריאות גופנית ונפשית בקרב נשים

גוף ונפש בהחלמה מטראומה

ד"ר ענת גור, 14/7/2018

 

 "האתגר בהחלמה הוא לייסד בעלות מחודשת על הגוף ועל הנפש"

ואן דר קולק, The body keeps the score, 2014

 

המאמר דן בידע החדשני על השפעות טראומה לא מעובדת על הגוף ועל הנפש. במטרה להציע טיפול קבוצתי ממוקד בטראומה משולב בעבודה עם הגוף. במאמר נציג את ההשפעה של הטראומה על הגוף ועל הנפש, ונציע דרכי טיפול והתמודדות. המודל הטיפולי המוצג כאן הוא מודל של עבודה קבוצתית מוגבלת בזמן שמטרתה לספר את סיפור החוויה הטראומטית שיתכן שלא סופרה מעולם, בתוך קבוצה קטנה ותומכת של משתתפות נוספות שעברו טראומות, בהנחיית שני מנחים מומחים בטיפול נפש וגוף בטראומה. בתוספת עבודה על הגוף שמשמשת למציאת מקומות בטוחים והרגעת הגוף כבסיס לחשיפת הסיפור הטראומטי.

סימפטומים סומאטיים ללא בסיס פיזי ברור שכיחים מאוד בקרב ילדים ומבוגרים טראומטיים. הם כוללים כאבים כרוניים בגב ובצוואר, פיברומיאלגיה, מיגרנות, בעיות במערכת העיכול, spastic colon/irritable bowel syndrome, עייפות כרונית, וצורות מסוימות של אסתמה (van der Kolk, 2014).

בקרב שורדות של התעללויות בילדות נמצאה שכיחות גבוהה של הפרעות סומטיזציה: תסמונת כרונית הכוללת מספר סימפטומים גופניים אשר אינם ניתנים להסבר רפואי (פדואה, 2014). דיווח רפואי אופייני לשורדות מציג תמונה מסובכת ומעורפלת הכוללת מספר תלונות סומאטיות שאינן מגיבות לטיפול. בין הסימפטומים עלולים להופיע: כאבי ראש, התעלפויות, התקפי סחרחורת, לחצים בחזה, כאבי בטן, חוסר תיאבון, דלקות בדרכי השתן, כאבי גב, כאבים כרוניים באגן ועוד (פדואה, 2014).

כיצד טראומה משפיעה על בריאות גופנית?

בני אדם רבים מגיבים לטראומה באמצעות הדחקתה, בניסיון לא לשים לב ולא לתת שם למה שקרה/קורה. הטראומה שמודחקת/מוזזת הצידה באה לידי ביטוי באמצעות פיתוח מגוון של סימפטומים גופניים כמו: כאבי ראש/ מיגרנות, התקפות אסטמה ומגוון רחב של כאבים גופניים.

המחיר של התעלמות מטראומה או של עיוות המסרים של הגוף הוא חוסר היכולת לזהות מה באמת מסוכן או מזיק, כמו גם מה בטוח ומזין. ויסות עצמי תלוי ביכולת להיות ביחסים טובים עם הגוף שלך. מבלי זאת את צריכה להסתמך על ויסות חיצוני – תרופות, סמים, אלכוהול, ריצוי כפייתי של אחרים, צורך באישור תמידי וכדומה (van der Kolk, 2014).

טראומות יכולות להשפיע על הבריאות בגיל מבוגר בדרכים שונות ורבות. מתח נפשי מוגבר עלול לגרום לירידה בתפקוד המערכת החיסונית והתלקחות של סימפטומים שהיו קיימים בעבר. הסבר נוסף של בעיות גופניות בקרב שורדות טראומות הוא התרחשות של "זיכרונות גוף" חוויה אשר גורמת לאי נוחות רגשית שקשורה לאבר מסוים בגוף, שעלולה להתבטא בשלב מאוחר יותר בכאב פיזי (פדואה, 2014).

התחושות הפיזיולוגיות המפחידות

• אנשים טראומטיים פוחדים לעיתים קרובות מהרגשות שלהם
• זה כבר לא המתעלל ממנו הם פוחדים (בתקווה שהם לא נפגעים בהווה) אלא התחושות הגופניות שלהם הפכו להיות האויב.
• הפחד מהשתלטות של תחושות לא נוחות גורם לגוף להיות קפוא ולנפש להיסגר
• למרות שהטראומה שייכת לעבר המוח הרגשי ממשיך לייצר תחושות שגורמות להרגיש מפוחדים וחסרי אונים
• לטראומה יש השפעה רחבה על הבריאות הפיזית כולל על מערכת החיסון, לחץ דם, ורמות קורטיזול
• יש הוכחות שמתח ולחץ בעקבות טראומה מפעילים את האזור במוח שאחראי על ויסות רגשי

טיפול: להתיידד עם הטראומה ועם הגוף

מתן שם לטראומה ומתן שם לנזקים שהיא מחוללת מתחיל תהליך של ריפוי והחלמה. במקרים רבים מדווח כי נשים שסבלו מבעיות רפואיות והיו בטיפולים רבים כולל אשפוזים וביקורים תכופים בחדרי מיון הפסיקו לחלוטין את התלונות הרפואיות לאחר טיפול מיטיב מוכוון טראומה. לדוגמא עדותה של טופז שעברה פגיעה מינית ומטופלת אצל מטפלת מומחית בטיפול בפגיעות מיניות:

"ובאמת בהתחלה כל הזמן הייתי מאושפזת והיום אני ממש… גם אם אני חולה אז אני חולה יום, יומיים, ואני מתגברת על זה. אני חזקה יותר פיזית ונפשית". (גור, 2015, עמ' 257)

 מטרות בהחלמה מטראומה 

1. למצוא דרך להפוך לרגועה וממוקדת
2. ללמוד לשמר את הרוגע הזה בתגובה לדימויים, מחשבות, קולות ותחושות פיזיות שמזכירים את העבר
3. למצוא דרכים להרגיש חיה בהווה באופן מלא ולהיות מעורבת עם אנשים מסביבך
4. לא להצטרך לשמור סודות מעצמך, כולל סודות לגבי האמצעים בהם היית צריכה להשתמש כדי לשרוד

(Van der Kolk, 2014)

 לשבור את השתיקה:

שתיקה בעקבות טראומה מובילה למוות של הנפש ומחזקת את הבידוד והניכור של הטראומה. להיות מסוגל/ת להגיד לאדם אחר: "נאנסתי", "הייתי מוכה על ידי בעלי", "ההורים שלי קראו לזה משמעת אבל זו הייתה התעללות" – זה סימן שההחלמה יכולה להתחיל. לתת שם למה שקרה נותן משמעות חדשה לשליטה.

קורבנות טראומה אינם יכולים להחלים עד שהם הופכים למכרים וידידים של התחושות שקיימות בגוף. להיות מפוחדת משמעותו לחיות בתוך גוף שהוא תמיד במצב של דריכות, ערנות, עמידה על המשמר. אנשים כועסים חיים בגוף כועס. הגוף של קורבנות התעללות בילדות הוא גוף מתוח והגנתי עד שהן מוצאות את הדרך להירגע ולהרגיש בטוחות.

על מנת להשתנות בני אדם צריכים להפוך להיות מודעים לתחושות שלהם ולדרך שבה הגוף שלהם נמצא באינטראקציה עם העולם מסביב. מודעות עצמית פיזית היא הצעד הראשון בשחרור העריצות של העבר.

• כל זמן שאת שומרת סודות ומדחיקה אינפורמציה את במלחמה עם עצמך
• הדחקה של רגשות מרכזיים גוזלת כמות עצומה של אנרגיה, מונעת ממך להשיג מטרות ראויות, ומשאירה את הרגשות סגורים
• הורמוני לחץ מציפים את הגוף והם מובילים לכאבי ראש, כאבי שרירים, בעיות במיניות, והתנהגויות לא רציונליות שמביכות אותך ופוגעות באנשים סביבך
• הדרך להחלמה דורשת ללמוד לספר את האמת, אפילו אם האמת הזו מכאיבה מאוד
• קבלת פרספקטיבה על הטרור שלך, ושיתוף של זה עם אחרים יכול לייסד מחדש את ההרגשה שאת חלק מהחברה האנושית
• גילוי עצמך באמצעות שפה זה תמיד התגלות, אפילו אם מציאת המילים לתאר את המציאות הפנימית שלך יכול להיות תהליך מייסר/מכאיב
• מציאת מילים במקום שבו היו חסרות מילים, ובעזרתן היכולת לשתף בכאב וברגשות העמוקים ביותר – זה הבסיס להחלמה מהבדידות של הטראומה
• קומוניקציה מלאה היא הניגוד ללהיות טראומטי

 מודעות לגוף:

• מודעות לגוף שמה אותנו בקשר עם העולם הפנימי שלנו
• לשים לב לעצבנות שלנו, למה מטריד אותנו, לחרדה – מסייע מיידית לשנות את הפרספקטיבה, ולפתח אופציות חדשות שונות מהתגובות האוטומטיות הרגילות
• מיינדפולנס שם אותנו בקשר עם האופי המשתנה של הרגשות והתפיסות שלנו
• כאשר אנחנו שמים במוקד תשומת הלב את התחושות הגופניות שלנו, אנחנו יכולים להכיר את הזרימה והשפל של הרגשות שלנו ובעזרת זה להגדיל את השליטה בהם

כיצד ניתן להיפתח ולחשוף את העולם הפנימי של התחושות והרגשות?

• קודם כל לשים לב ולתאר את התחושות בגוף – לא רגשות כמו כעס וחרדה אלא התחושות הפיזיות מתחת לרגשות: לחץ, חום, מתח בשרירים, רטט/עקצוץ, התמוטטות, להרגיש ריקה/חלולה וכדומה
• זיהוי התחושות שקשורות ברוגע ובהנאה
• מודעות לנשימות, לתנועות
• לשים לב לשינויים קטנים בגוף כמו למשל מתי הוא מתהדק, בחזה, בבטן – כאשר מדברים על אירועים שליליים

איך לרפא?

• חוקרי המוח מראים כי הדרך היחידה לשנות את מה שאנחנו מרגישים היא באמצעות להפוך למודעים לניסיון הפנימי שלנו וללמוד להתחבר עם מה שקורה בתוכנו
• על מנת לשנות את חייבת לפתוח את עצמך לניסיון הפנימי שלך
• הצעד הראשון הוא להרשות למיינד שלך להתמקד בתחושות ולשים לב כיצד כל תחושה היא חולפת ומגיבה לשיפטים בתנוחת הגוף, שינוי בנשימה ושינויים בחשיבה
• הצעד הבא לאחר ששמת לב לתחושות הוא לתת להן שם: "כאשר אני מרגישה חרדה אני מרגישה תחושת לחץ בחזה"

מיינדפולנס בטיפול

• תרגול מיינדפולנס מרגיע את מערכת העצבים הסימפטטית כך שיש פחות סיכוי להיקלע למצבים של fight or flight
• הצעד הבא הוא לשים לב לקשר בין מחשבות לתחושות גופניות
• ללמוד להתבונן ולשאת את התגובות הפיזיות מהווה תנאי מקדים להתבוננות בטוחה בעבר
• אם את לא יכולה לסבול את מה שאת מרגישה עכשיו פתיחת העבר רק תחבור עם הסבל ותגרום טראומה בעתיד
• יש הוכחות שמיינדפולנס משפיע לטובה על סימפטומים פסיכיאטריים, פסיכוסומאטיים, סימפטומים שקשורים ללחץ, כולל דיכאון וכאב כרוני
• התמקדי בתחושה ותראי כיצד היא משתנה כאשר את לוקחת נשיפה עמוקה החוצה, או כשאת נוקשת על החזה שלך מתחת לעצם הבריח, או כשאת מרשה לעצמך לבכות.

טיפול קבוצתי לנפגעות טראומה – לשבור את השתיקה

שתיקה בעקבות טראומה מובילה למוות של הנפש, שתיקה מחזקת את הבידוד והניכור של הטראומה. להיות מסוגל/ת להגיד לאדם אחר: "נאנסתי", "הייתי מוכה על ידי בעלי", "ההורים שלי קראו לזה משמעת אבל זו הייתה התעללות" – זה סימן שההחלמה יכולה להתחיל. לתת שם למה שקרה נותן משמעות חדשה לשליטה.

קורבנות טראומה סובלות מהסודיות, הבושה והסטיגמה ולכן טיפול קבוצתי אפקטיבי מאוד:

• תירפיה קבוצתית מספקת הזדמנות ייחודית לתקן ולפתח יחסים תומכים, בו בזמן שמדברים על הנזקים של הטראומה, באמצעות סיפוק קונטקסט התייחסותי בטוח ומובנה לצורך החלמה
• קבוצות מספקות את התחושה של "אני לא לבד", של שייכות, ומפחיתות תחושות של בדידות וניכור.
• מפתחות גאווה סביב שיתוף באסטרטגיות התמודדות ובאמצעות סיוע הדדי.
• מעודדות הערכה עצמית כאשר השורדות לומדות להעריך את עצמן באמצעות ייסוד חיבור עם אחרות משמעותיות.
• עבודה קבוצתית מספקת סביבה מצוינת לתקן סכמות קוגניטיביות כמו: ביטחון, אמון/תלות, עצמאות, כוח, הערכה עצמית ואינטימיות.
• תירפיה קבוצתית יכולה להעצים שורדות לחפש קהילות תומכות ומאשרות באמצעות יצירת הזדמנות להתנסות במערכות יחסים הדדיות שמתאפיינות באכפתיות, דאגה וחמלה.

המודל המוצע בחכמת נשים:

לפרטים על טיפול בחכמת נשים, ניתן ליצור קשר:
03-6470305
info@wtc-anatgur.co.il

 

מקורות

גור, ע. (2015). גוף זר: הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

פדואה, א. (2004). הגוף מדבר: נושאים בטיפול רפואי בשורדות בוגרות של התעללות מינית בילדוּת. בתוך: צ' זליגמן וז' סולומון (עורכות). הסוד ושיברו: סוגיות בגילוי עריות (עמ' 483- 497). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

Mendelsohn, M., Herman, J. L., Schatzow, E., Coco, M., Kallivayalil, D., & Levitan, J. (2011). The trauma recovery group. New York: The Guilford Press.

van der Kolk, B. A. (2014). The body keeps the score: brain, mind, and body in the healing of trauma. New York: Penguin Books.