טיפול לקהילה הלהט"בית

הקהילה הלהט"בית בישראל גדלה משנה לשנה וזאת, ככל הנראה, הודות לפתיחות (היחסית) שמתחילה להיווצר בחברה הישראלית, שמאפשרת לצעירים ומבוגרים לצאת מהארון ולהפסיק לחיות בהסתרה בכל הנוגע לנטיותיהם המיניות.

עם זאת ועל אף צעדי הענק שאנו עושים לעבר קדמה מחשבתית וליברליות, אנשי הקהילה הגאה סובלים מהדרה, ניכור חברתי, הומופוביה וביקורת נוקבת מהמשפחה והסביבה הקרובה והרחוקה. השנה 2019 ועדיין יש מי שרואה בלסביות, הומואים, ביסקסואליים וטרנסג'נדרים אזרחים סוג ב'.

אותם אנשים נאלצים להתמודד לא רק עם אתגרים אישיים ורגשיים בשל היותם "שונים" ו"סוטים" מהנורמה, אלא גם עם אטימות מצד גורמי הממשל, שמערימים עליהם קשיים הנוגעים לשוויון זכויות ובפרט בכל הקשור במעמדם של זוגות חד מיניים אשר רוצים להביא ילדים לעולם.

ד"ר ענת גור מסבירה שכדי להעניק תמיכה מתאימה למטופלים להט"בים, חשוב להכיר את האתגרים הייחודים שעמם הם מתמודדים, לזהות את המצבים שבהם יש צורך בקבלת עזרה מקצועית ולהבין כיצד לבחור את המטפל המתאים ואת שיטת הטיפול הטובה ביותר בכל מקרה לגופו.

הקשיים הייחודים של מטופלים להט"בים

החיים הם עסק מורכב ועל זה אין עוררין. כשמוסיפים למורכבות הקיימת מלכתחילה גם שונות חברתית כמו זו שחברי הקהילה הלהט"בית מתמודדים איתה, נולדים קשיים נוספים וייחודיים. ראשית כל, אנשים שטרם יצאו מהארון ונאלצים לחיות בשקר, כי הם מפחדים להיחשף, מקווים להשיג שייכות ו/או משום שהם נרתעים מהתגובה של המשפחה והחברים, עלולים לחוש בושה, אשמה ובדידות.

יתרה מכך, אלו שטרם יצאו מהארון, אך מנהלים קשרים אינטימיים ואף מערכות יחסים חד מיניות, מתמודדים עם אתגר בניהול חיים כפולים ומשקיעים אנרגיות רבות כדי להסתיר את זהותם. מיותר לציין שחיים בשקר הם בהכרח חיים שמלאים לחץ וסטרס, חיים פחות מאושרים ופחות בריאים.

חוויית השונות והזרות מאפיינת את רוב חברי הקהילה הלהט"בית וגם אלו שמנהלים אורח חיים פתוח מחוץ לארון ואף מקיימים חיי משפחה, סופגים באופן יומיומי מבטים מפלים, נאבקים בסטיגמות ונלחמים על זכותם לחיות בכבוד ובשוויון, גם ברחוב, גם בתור לסופר וגרוע מכל, בהתנהלות מול גורמים בירוקרטיים במדינה. כמו כן, מציאת זוגיות בתוך הקהילה הגאה מהווה גם היא קושי לא קטן בכלל. שכן, המבחר מצומצם יותר והאפשרויות למצוא פרטנר מתאים מוגבלות למעגלים מסוימים בלבד.

באילו מקרים חשוב לקבל עזרה מקצועית?

נחדד ונבהיר שלא כל מי שהנו חלק מהקהילה הלהט"בית זקוק לטיפול אישי. אבל ויש פה אבל גדול – בהרבה מקרים הצורך בקבלת עזרה מקצועית, איננו רק המלצה כי אם חובה. מחקרים מוכיחים שאחוז הלהט"בים שנפגעו מאונס או עברו פגיעות מיניות בילדות ואשר סובלים מפוסט טראומה כתוצאה מכך, גדול באופן יחסי לגברים ונשים הטרוסקסואליים.

מעבר לכך, הוכח שלהט"בים נמצאים בסיכון מוגבר לחרדות, דיכאון, התמכרויות ופגיעה עצמית. בנוסף ולמרבה הצער, נטיות אובדניות בקרב נערים ונערות מקהילה הלהט"בית הפכו לעניין שכיח וכך גם הפרעות אכילה. לכן, אם יש חשש לאחד מהמקרים שהוזכרו לעיל, חשוב מאוד לפנות לפסיכולוג או מטפל אחר. החשיבות של סיוע מקצועי גדולה מאוד ובמצבים קיצוניים, היא יכולה להציל חיים.

חשיבות של טיפול מותאם ומטפל מתאים

במידה והובן כי יש צורך בטיפול, בחירת המטפל וכן בחירת שיטת הטיפול, צריכות להיעשות ברגישות רבה. לא כל מטפל מכיר לעומק את המצבים הנפשיים המורכבים שצעירים ומבוגרים מהקהילה הגאה מתמודדים עמם ושימת דגש על הקשיים הייחודיים של מטופלים להט"בים עושה את ההבדל בין טיפול מוצלח ומיטיב לכזה שעלול לגרום יותר נזק מתוצאות.

חשוב להבין שיצירת חיבור ואמון בין מטפל למטופל היא תהליך שדורש סבלנות, התמדה ומקצועיות ואנו בחכמת נשים יודעות כיצד לגרום למטופלים לחוש בסביבת הטיפולים ביטחון.

הצוות המקצועי במרכז שלנו צבר ניסיון ספציפי בטיפול בקהילה הלהט"בית ויוכל להעניק גם לך כלים להתמודדות עם האתגרים שעמם אתה מתמודד. יש לנו במרכז שירות מוכוון טראומה לנפגעים מהקהילה הלהט"בית וכן מטפלות שמתמחות בהפרעות אכילה, דיכאון וחרדות.

נציין שהמטפלות שלנו עברו הכשרה מיוחדת לטיפול בקהילה הגאה ואנחנו מבטיחות להתאים גם לך את שיטת הטיפול הנכונה ביותר וכמובן, את המטפלת המתאימה עבורך, בהתחייבות לשמירה על דיסקרטיות מלאה.

רוצה לדבר עם מטפלת מומחית בטיפול בקהילה הלהט"בית? פנה/י אלינו!