טיפול באומנות במרכז חכמת נשים
פסיכותרפיה באומנות או בשמה האחר טיפול באומנות הינו אחד הכלים היפים והנעימים בטיפול מותאם לנשים, נערות וילדים.
מהו אותו מרחב שמספק טיפול באומנות ?
בכל אחד מאתנו מצויים כוחות יצירה ויכולות לריפוי עצמי, אשר הפחד מונע מאתנו לממש אותם. על מנת שנעז לחקור את המרחבים הפנימיים שאינם מוכרים, אנו נזקקים למרחב אמפטי, מזין, בטוח ומאפשר. השימוש באמצעים יצירתיים הינו אמצעי תקשורת המאפשר הפחתת חרדה, עקיפת חלקים מודעים ונשלטים במוח, הסרת הגנות ונתינת ביטוי לרגשות באופן יצירתי וספונטני.
כיצד פסיכותרפיה באומנות יכולה לסייע ?
הטיפול באמנות הינו מסע בתוככי הנפש הלא מודעת, דרך משחק אותנטי וביטוי סימבולי ומטפורי בחומרים. האמנות אינה מתיימרת לפנות את הנפש מסבל ומפצעים; אולם מתוך מבנים שבורים, מובילה הדרך היצירתית לבנייה ויצירה מחדש של קשרים ותובנות. המפגש עם חומרים, צבעים, צורות ודימויים בתוך סביבה מוגנת ושמורה, מסייע לשחרר חסימות, מחזיר שליטה ויוצר סדר ושיווי משקל פנימי. הטיפול מאפשר ביטוי של קונפליקטים ותהליכים פנימיים, תוך שימת דגש על הכוחות והפוטנציאל היצירתי המרפא הטמון בנפש.
המבט המיטיב של המטפלת ביצירות, שאינו שיפוטי, חודרני, או מתעלם, מספק חווית קשר, קיימות וניראות.
למי מתאים טיפול באומנות ?
הטיפול באמנות מסייע לשינויים רגשיים עמוקים ומהירים יחסית לסוגי טיפול מילוליים, מתאים לכל גיל (ילדים, נוער ומבוגרים) ואינו דורש נסיון קודם, מיומנויות או כישורים מיוחדים. כאמצעי שאינו מילולי, הוא בעל יתרונות רבים המייחדים אותו ומסייעים לטיפול בטראומה, פוסט-טראומה, חרדה, דכאון, עיסוק בכעס ותוקפנות, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה, הפרעות בזהות, דימוי עצמי נמוך, דפוסים נוקשים וכפייתיים ועוד. הטיפול נערך במסגרת אישית-פרטנית ואפשרי גם בקבוצה קטנה. (לחצי לקריאה על טיפול אישי).
מהי האומנות וכיצד היא מאפשרת למטופל להתבטא ?
האמנות היא שפה היוצרת גשר בין העולם הפנימי והחיצוני, ומאפשרת ביטוי רגשי חוויתי שאינו מילולי.
הטיפול באמנות מסייע במקום בו אין מלים לבטא את החוויה, או שהמלים אינן מצליחות לדייק ולגעת ברגש האמיתי. פעמים אחרות, המלים שגורות ורהוטות אך עדיין מקשות על חיבור אותנטי לרבדים עמוקים יותר. האמנות עוקפת מנגנוני הגנה ומתחברת ללא מודע האישי והקולקטיבי. כאשר אנו יוצרים דיאלוג עם דימויים וסימבולים שהם חלק מעולמינו הפנימי, אנו נותנים להם זהות ורשות להשמיע את דבריהם, ובכך מאפשרים להם לסייע לנו להתפתח ולעבור תהליכי שינוי. המפגש עם החלקים הילדיים שבתוכנו, שהלכו והצטמצמו עם השנים, מסייע לנו להתעמת עם כאבי הפגיעות שספגנו, ובהדרגה גם להגיע לאינטגרציה ואיזון בין הילד הפגיע לאדם המתפקד.
נשים ונערות כותבות על טיפול באומנות במרכז חכמת נשים:
“פעם חשבתי שלעשות את הדברים האלו שאנחנו עושות כאן, זה כמו לחזור לגן הילדים. היום אני כל כך נהנית מזה ומבינה שאף פעם בעצם לא הייתי ילדה, גם לא כשהייתי בגן, ואבא שלי כבר התייחס אליי כמו אל גדולה. לא היה מקום להשתובבות והנאה… רק עכשיו כשאני מתמרחת בחומרים ונהנית מזה, חוזר אליי כל מה שהפסדתי בילדות האבודה ומאפשר לי להתאבל על זה…” (ג.ש.)
“אני מסתכלת על רצף העבודות שלי ונדהמת לראות את התהליך שלי על הנייר. אם לא הייתי רואה את זה עכשיו, לא הייתי מאמינה שזו אני, אותה אשה שעשתה גם את העבודה הראשונה וגם את האחרונה…” (י.ק.)
“כשאת משקפת לי משהו טוב על עצמי, לפעמים אני לא מבינה למה את מתכוונת, אז כשאת מראה לי את זה בעבודות שלי, זה הופך להיות הרבה יותר ברור ומוחשי ומובן לי”. (ו.ל.)
“לפעמים הציורים והעבודות שאני עושה כאן בחדר הן הדבר היחיד שמקרקע אותי בתוך הדברים שעוברים עליי.” (ב.ש.)
“קשה לי להאמין שעבודות כאלו יצאו ממני…אם הייתי רואה אותן במקום אחר, הייתי חושבת שמי שיצר אותן הוא מוצלח ומדהים. אני מדהימה? אני מוצלחת? זה עדיין לא מתחבר לי…” (ג.פ.)
“לקח לי זמן להבין, אבל היום אני יודעת שהיצירות שלי הן אני.” (ר.ע.)