איך ניתן לסייע לילדים במצבי חירום ומצוקה ?
גלי לוין, MA
מטפלת באומנות, ומרכזת את הטיפול בילדים במרכז חכמת נשים
נכתב ביולי 2014 בזמן מבצע צוק איתן
להיות הורים זו עבודה קשה ומורכבת, בעיקר בימים אלו. רצף האירועים הקשים, אזעקות, נפילות ויירוטי טילים בעורף, הכניסה לעזה, במקביל לחופשת הקיץ שלא מזמן החלה, מציבים את הילדים במצב של חוסר בטחון, חוסר ודאות, מתח וחרדה. החשיפה של הילדים לאמצעי התקשורת הרבים גבוהה, ותגובותיהם אינן מאחרות להגיע.
ילדים עשויים להגיב בדרכים שונות ומגוונות למצב מצוקה. ביניהם:
- כעס, רגזנות והתפרצויות זעם.
- בלבול וחוסר אונים.
- חרדה במצבים שונים והיצמדות תלותית להורים.
- חוסר מנוחה וחוסר שקט, קשיי קשב וריכוז.
- דכדוך והסתגרות.
- ביטויים גופניים של מתח כמו עצירות, שלשול מוגבר, כאבי ראש, קשיי אכילה, שינה.
- רגרסיה להתנהגויות שמהן נגמל הילד בעבר וכעת חוזר אליהן: בריחת שתן, בכי רב, תגובות ילדותיות.
- סירוב לשיתוף פעולה ומרדנות כדרך ליצירת שליטה מול תחושת חוסר ודאות.
כמה טיפים מה אנחנו כהורים יכולים לעשות?
- ההורה כמודל תיפקוד – ילדים רגישים במיוחד לשפת הגוף, להבעת הפנים, להתנהגות ההורה במצב מתח. ככל שההורה יצליח לשמור על איזון, שקט פנימי ורוגע כך התנהגותו תקרין גם על הילד. חשוב שההורה יפנה לעצמו זמן להתרעננות, אכילה ושינה, פעילות גופנית, פעילויות הרפיה והפגה, ונטילציה שלא בנוכחות הילד. אפשר לחקות את האזעקה, לשיר או לנגן אותה, על מנת להפוך אותה לפחות מאיימת עבור הילד.
- הרגעה והשבת תחושת בטחון – שמירה על גבולות ברורים שיסייעו לילד להישען עליהם לשם הפחתת בלבול וחרדה. מומלץ לווסת את כמויות המידע שהילד חשוף אליהן. טלויזיה פתוחה בבית כל היום בעוצמה גבוהה, אינה מסייעת לילדים להירגע, עלולה להזיק ולהגביר תחושת מצוקה. רצוי לשמור בבית על אוירה שקטה ולהתעדכן מדי פעם במינון נמוך יותר. חשוב להקפיד על אופי השיחות ואופן ניהולן.
- שמירה על רצף, סדירות של טקסים קבועים ושיגרה – גם אם יש שינוי וערעור בשעות, ילדים זקוקים לסדר לשם תחושת בטחון. אפשר להמחיש את סדר היום לילדים באמצעות כרטיסיות מצויירות שיכין בעצמו. אפשר להכין כרטיסיות לרצף הפעולות בזמן אזעקה, שיהפכו אותה לפעילות משותפת, יותר מוכרת וחזרתית פחות מפחידה. במצב "לא נורמלי", חשוב לעשות מאמצים כדי להרגיש "נורמלי" ולהמשיך לשמור על רצף החיים.
- מגע מחבק – חיבוקים, דגדוגים, ביטויי קירבה וחום, מגע רגיש המכוון לצרכי הילד ומכבד את רצונותיו ורגשותיו, מומלצים. חשוב להיות רגישים לצרכים שונים של הילד סביב סידורי השינה, להיענות לבקשות שבזמן שיגרה אינן מקובלות, אולם בגבולות מתאימים.
- פעילויות הפגתיות – מומלץ לעשות מעברים בין פעילות משחררת מוטורית עם כדור, קפיצות וגלגולים, לבין פעילות שקטה ורגועה שמורידה את הקצב, כמו סרטים, ספרים ומשחקים שקטים. אפשר להשמיע בבית מוסיקה שקטה ונעימה, ליצור פינה רכה עם מזרון, שמיכה נעימה, ודברים מרגיעים כמו בובות, חומרי יצירה ומשחקים. מומלץ להשתמש בהומור: לשחק ב"תחרות הבדיחה המצחיקה" או "תחרות הפדיחה הגדולה".
- חלוקת תפקידים – מומלצת התארגנות, תכנון וחלוקת משאבים במידה שהמצב נמשך לאורך זמן. תפקיד מייצר חווית שליטה גם מול מציאות שהשליטה בה מוגבלת מאד, ולכן חשוב לתת לילד תפקיד שיסייע לו לחוש אחריות.
- עידוד לביטוי רגשות – לתת מקום לביטויי רגש, לשאלות מטרידות ולשיתוף במחשבות. נסו לסייע לילד לראות רגשות קיצוניים כמשהו שקשור למצב העכשווי שניתן לשנותו. עזרו לו לחשוב מה יכול לעזור לו להרגיש טוב יותר. אפשר להסביר את ההבדל בין מצב 'סכנה' – שבה צריך לעשות פעולה חיצונית שתסייע לנו לעבור למרחב מוגן, לבין מצב 'פחד' – שבו צריך לעשות פעולה פנימית שעוזרת לנו להתמודד עם הרגש ולשוב לאיזון. אפשר לעזור לילד לזהות את הרגשות השונים, לתת להם שמות, לצייר אותם או לפסל אותם בפלסטלינה או בחימר.
מתי מומלץ לפנות לעזרה מקצועית?
אם לאחר שהסתיים מצב החירום והשיגרה התחדשה, לאחר מספר שבועות הילד עדיין מתקשה לשוב לתיפקוד רגיל בבית או בגן/בבית הספר, חשוב לקבל תמיכה מאנשי מקצוע.
לתיאום פגישת היכרות עם גלי לוין ניתן לפנות אלינו
בדוא"ל: info@wtc-anatgur.co.il
או בטלפון: 03.6470305
או למלא את טופס צור קשר ולרשום בסיבת הפנייה "גלי לוין טיפול בילדים"